אני חושב על חיות המחמד היום, איזה כיף שהם, עד כמה הם גורמים לנו לצחוק, כמה אחריות הם נמצאים כמה עצוב זה כשהם מתים. החולדה של הבת שלי מת היום, הוא היה בן 3 שנים, זה בן כמו חולדות לקבל. הוא חי חיים מאוד מפונק, היא טיפלה בו כמו ילד, לדבר איתו, להאכיל אותו, לבלות איתו, לטפל בו כשהוא היה חולה. קנינו לה את החולדה 3 שנים, כאשר היא צריכה חבר (החבר הכי טוב שלה עברה רק משם). Bibbel (שמו של חולדה) היה עכברוש מתוק והוא ידע אלי, הוא היה רגוע יותר איתה והוא בא אליה כאשר היא קראה לו, הוא היה כמו סוג של כלב קטן (אם אתה משתמש בדמיון שלך). ב -3 השנים שהיו לה Bibbel, ראיתי אותה על טיפול בבעלי חיים זה למדתי הרבה על הטבע אוהב אותה ואני חושב שהיא למדה את אותו הדבר על עצמה. הערב זה היה על "לזכור את הימים הטובים", על מנחם אותה מנסה למצוא את הדברים הנכונים להגיד לה. שלום Bibbel.











